קרן ניניו

הילה באה לעולם

איך הכל התחיל?

אני בהיריון. זה רשמי. עם הזמן חושבת מה לעשות כדי להזיז קצת את הגוף (בהיריון קודם רקדתי מידי פעם וטיילתי הרבה).

חשבתי, בין היתר , על יוגה אבל מרוב התלבטויות לא עשיתי מעשה. עד שיום אחד חברה באה לבקר ואמרה שהיא הולכת ממני אל יוגלה כאן בשכונה. אמרה ובשבוע אח"כ ילדה.

ואני? החלטתי לנסות ולראות מה יכול לעזור ובמה יכול לתרום.

הלידה

הערכת משקל בשבוע 39 הייתה גבוהה והרופא ביקש שאלך להעמסת סוכר מתקדמת, אמר והלכתי. עוד בדרך לקופ"ח הרגשתי לחץ ומידי פעם כאב קל. התחלתי בבדיקות אבל שמתי לב בזמן ההמתנה כי הכאבים קבועים וסדירים ואולי כדאי שאלך לעשות מוניטור. בקופה לא היה רופא ואמרו שאלך לסניף אחר(…) או ישירות למיון. אז הלכתי לבית החולים.

בבית החולים נבדקתי ושם לא ידעו מה לעשות עם העובדה שהפסקתי את העמסת הסוכר באמצע, כי איך ידעו מה לעשות עכשיו? (לידה רגילה במצב סכרת נחשבת לתהליך מסוכנת). התייעצו ולאחר שהסבירו לי ולבן הזוג את הסיכונים בלידה עם עובר גדול ושממליצים על ניתוח, אמרתי חד וחלק לא לניתוח! שיבצעו עוד הערכת משקל ואולטרה סאונד, אולי הרופא שלי טעה???

בעלי צחק בהמתנה כי התחיל גם הוא לתזמן את הצירים ושואל מדוע אני לא עומדת אז אמרתי שלהיפך, רוצה לזוז כמה שיותר, בזמן שכאב לי קצת פשוט נעמדתי, התכופפתי קדימה ונתמכתי בקיר/בדלפק לכמה שניות וזהו הכאב עבר.

וכל הזמן בחיבור למוניטור אני שוכבת ונזכרת ביוטה שאומרת למה לשכב? תהיו בתנועה ותעזרו ללידה, וקוראת לאחות כי רוצה ללכת לשירותים ואז אני מבקשת מוניטור בעמידה. והיא מסכימה, אתם מבינים? צריך רק לבקש. דבר שבלידה קודמת לא חשבתי עליו בכלל.

 

אז בא עוד רופא בכיר לראות ואמר "מישהו בדק אותה לאחרונה? בדק והריץ לחדר לידה.

ושוב התייעצויות ואני צועקת ואז אומרים שזהו הלידה התחילה. אני שהייתי חדורת מוטיבציה משיעורי היוגה, פתאום קצת מתחרטת ורוצה אפידורל אבל כמובן שכבר לא ניתן כי הלידה בעיצומה.

הלחץ אצל הרופאים ניכר מבחינתי רק בדיעבד- היו שם שני רופאים, שתי מיילדות וגם מתמחים. בהחלט נחשבתי למקרה מעניין. אבל לפחות הרווחתי כי רופא אחד עמד בצד ימין והשני מעודד בצד שמאלי שלי. הצוות היה מעולה ותמך ועודד לכל אורך הלידה שהייתה מהירה מאד- לא יותר מ 20 דק' והאפרוחית הגיחה לעולם. אמנם בסוף נעזרו קצת בוואקום כי לכל אורך הדרך הייתה ירידה ועלייה בדופק עוברי בזמן צירים, אבל בסה"כ באמת אין תלונות.

 

למה יוגה?

יש שבאות ליוגה להיריון כיוון שמעוניינות בתמיכה לגוף בזמן ההיריון ובהכנתו לקראת הלידה, אצלי כנראה מה שהייתי צריכה היה יותר הרגעה, מנוחה, פחות עצבים וכעס, להוריד לחץ במיוחד ממקום העבודה האינטנסיבי שלי.

וזה עבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! לקח זמן עד שהרגשתי שבכל פעם שאני מתרגזת בעבודה, אני נושמת ונזכרת ביוגה וכמה חשוב לנקות את הגוף מהרעלים האלה. זה משהו שמתבשל בראש ולא תמיד עובד, אני יודעת, אבל שווה לנסות.

החיבור שלי ליוגה היה בהיבט הנפשי אבל כל אחת יכולה לקחת משהו שיעזור לה.

בהצלחה.